פסק-דין בתיק ת"ק 001309/03

בפני תביעה אשר הוגשה כנגד הנתבעת, תביעה בסך של 12,000 ש"ח (7,000 ש"ח בגין נזק ישיר, 2,000 ש"ח בגין ריבית והפרשי הצמדה, 3,000 ש"ח בגין שכ"ט עו"ד ועוד).

התובע טען בכתב תביעתו, כי היה מעורב בתאונת דרכים וכתוצאה ממנה נחבל ונגרם לו נזק רב ולמרות זאת טרם קיבל את הפיצוי וההוצאות אשר מגיעים לו.

התובע מפנה בכתב תביעתו למכתבו של עו"ד ציטיאת מיום 17.7.01 אשר מסכם את כל דרישותיו של התובע ואף מפנה להכרעת דין אשר נתנה ביום 20.6.01 ע"י בית משפט לתעבורה, לפיה, התובע זוכה מאשמה.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי אין היא אחראית לקרות התאונה שארעה  וזאת עקב רשלנותו של התובע.

בנוסף לכך נטען, כי הנזק אשר נתבע הינו מנופח וחורג מכל פרופורציה וכי יש לקחת בחשבון את הכספים שהתובע קיבל בגין נזקיו מאת הנתבעת.

במהלך הדיון התובע העיד, כי בעת שנסע בנתיב השמאלי ברח' ז'בוטינסקי על קטנוע, הוא הרגיש חבטה חזקה מאחור והוא עף קדימה ולאחר מכן לחץ על הבלמים ונהדף שוב פעם קדימה.

התובע העיד בנוסף, כי הוא הסתכל קדימה ונסע קדימה ולא ראה איפה הרכב הצבאי היה אך הוסיף כי הוא בטוח שהיה מאחוריו.

התובע הוסיף והעיד, כי הרכב הצבאי פגע בו מאחור וכי הוא קפץ מהאופנוע ולאחר מכן הרכב המשיך לדחוף את האופנוע.

התובע העיד, כי נגרם לו נזק בהיקף של 5,600 ש"ח, אך הוא לא תיקן את האופנוע מאחר והשמאי השבית את האופנוע ולאור זאת האופנוע נמכר כמו שהוא.

התובע העיד בנוסף, כי אין לו קבלה על הסכום שבו נמכר האופנוע וכי בעקבות מכירת האופנוע קיבל מחצית ממחיר האופנוע מהמוסך ואילו מחברת הביטוח לא קיבל דבר.

הנהג של הרכב הצבאי, מר איציק עובדיה העיד, כי הוא נסע בנתיב השמאלי ברח' ז'בוטינסקי , כאשר היו שם 3 נתיבים.

מר עובדיה העיד בנוסף, כי היה זה הנתבע אשר סטה לנתיב שלו וכל זאת כאשר קודם לכן התובע היה בנתיב לידו, קרוב אליו, אך התובע נסע מהר וניסה לחתוך אותו והוא פגע בו ברכבו עם הארגז שלו.

מר עובדיה העיד, כי מיד לאחר הפגיעה הוא בלם את רכבו וכל זאת כאשר נסע 40 קמ"ש או פחות.

נציגת הנתבעת טענה במהלך הדיון, כי בתיק התייחסות לעדותו של הולך רגל אשר העיד, כי הקטנוע ניסה לעקוף את הרכב הצבאי מימין לשמאל וכן טענה, כי מצילומי הנזק ניתן לראות כי הרכב הצבאי נפגע מצד ימין שלו וגם מלפנים ועל כן די גם בכך כדי לדחות את טענת התובע, לפיה, הרכב הצבאי נסע מאחורי התובע.

נציגת הנתבעת התייחסה לסתירה לכאורית בדו"ח אשר מולא ע"י שוטר, אך נטען כי דו"ח הפעולה של השוטר ניתן בעת שהשוטר הגיע למקום ולפני שנחקרו כל העדים המעורבים בפרשה ואילו סיכום תיק המשטרה נכתב לאחר מכן ואף בעקבות זאת הוחלט להעמיד את התובע לדין.

לעניין הכרעת הדין נטען ע"י נציגת הנתבעת, כי אין לייחס לזיכוי חשיבות מאחר והנטלים במשפט האזרחי הם שונים.

לבסוף נטען ע"י נציגת הנתבעת, כי הקטנוע לא תוקן בפועל וכי לא נגרם חסרון כיס לתובע ויתכן ומצבו אף שופר.

עיינתי במוצג נ/2, עדותו של מר עובדיה, ושם צויין בצורה מפורשת, כי היה זה האופנוע אשר סטה לעברו וחתך לפתע את מסלול הנסיעה שלו וכתוצאה מכך נפגע התובע.

בנוסף לכך, עיינתי בעדותו של הולך הרגל, לפיה, הקטנוע ניסה לעקוף את הצבאית מימין לשמאל וכי הוא סטה ופגע בצבאית וכי אין זה נכון כי הצבאית פגעה באחור בקטנוע.